תסכול.. פחד מכשלון ומה משותף לסטארטאפ ולאיראן

ישר ולעניין... 

פתחתי את הבלוג הזה כדי לכתוב למגירה, לשתף בחוויות שכרגע הן מסתכמות בעיקר בתסכול ובהנאות קטנטנות, מיקרוסקופיות ממש... נאנומטריות אפילו. תלוי מאיפה מסתכלים.

לאחרונה אני יותר ויותר מתוודע לאנשים שהכרתי \ מכיר שהרימו ממש עכשיו סטארטאפים ואפילו לא רעים. עכשיו, כמובן שאני מפרגן (תלוי למי) ולמרות שאין המדובר בתחרות, אני כבר כמה שנים (!) מנסה להרים את המיזם השאפתני...

עכשיו, נכון, שלהרים אפליקציה למובייל מסוג אחד זה לא בהכרח (שימו לב לסייג) ביג דיל. אך עדיין דרושה השקעה כספית לא מבוטלת להביא מוצר ברמה מערבית (ולא ערבית). אותם חבר'ה ... הביאו מוצר ברמה מערבית. המוצר שלי הוא לא אפליקציית נייטיב. אלא אתר, שמותאם גם כאפליקציה. הלוואי והיו לי משאבים להוציא במקביל גם גרסה נייטיבית.

התסכול האישי הוא לא נתפס... מצד אחד זה גורם לי לרצות להשקיע עוד יותר, מצד שני אני כבר כל כך מושקע מכל בחינה אפשרית... שזה לא טוב לנפש\גוף... וכרגע שניהם במצב לא הכי טוב... הכתיבה כאן היא מעין תרפיה שלי

במקרה נתקלתי בכתבה על סטארטאפ נחמד... וכשבדקתי מי עומד מאחוריו, גיליתי בחורה שבאיזה מסיבה יצא לנו לדבר ארוכות... סיפרתי לה שאני יזם והיא אמרה לי שהיא גם מעוניינת להרים משהו... היא נתנה לי את הטלפון שלה ולא התקשרתי. 

מאז, המיזם שלה קם. הסרטון מושקע מאוד, העיצוב של האפליקציה נראה טוב, לא התנסיתי בה, אבל נראה מבטיח.

אני באמת מאחל לה הצלחה אדירה! אבל תחושת התקיעה במקום... (שלי) היא עצומה. אני כל הזמן מלקה את עצמי על גודל הפרוייקט שלקחתי על עצמי ושעכשיו כבר מאוחר מדי לחזור אחורה. חתונה קתולית זה כאן.

משקיעים אוהבים (בצדק!) לשמוע את המושג: committed

אז... אין יותר commited ממני.

לא מזמן יצא לי לשמוע את מארק קיובן אומר שכשהייתה לו חברה רצינית, תקופה ארוכה והוא היה עסוק בהרמת האימפריה שלו, היא אמרה לו שהוא צריך להשקיע בה יותר ולפנות מזמנו X% אחרת הוא צריך לבחור. 

הציטוט שלו, הלך משהו כמו: "who are you?" 

 אני מאמין לו לציטוט הזה. כמה קר שזה נשמע, זה מה שנדרש.

הלו"ז שלי (שכמובן לא יתממש), להגיע ל"קו האדום" (זה הbuzzword הכי חם לאחרונה) של המוצר. שזה אומר שאני לא אהיה תלוי, או יותר נכון, אהיה תלוי בדברים "מינוריים" בפרילנסרים. כך שכל העבודה תהיה עלי.

הערכה שלי היא בין חודש - חודשיים של עבודה עצמונית. 

ואז עוד חודש-חודשיים של תיקונים, שיפצורים, תוך כדי העלאה לPRODUCION

מה אח"כ? חייב סרטון, לגייס ($$$$ , אנשים והרבה... ) , מסמכים, פיטצ'ים... ארה"ב... קיצר... ים ים ים דברים

אבל כרגע, אני נאבק להגיע לקו האדום... עושה את כל המאמצים. אני ואיראן. ISRAEL ❤ IRAN.

לילה טוב

(אם יש לי שגיאות כתיב, אז באסה)

נ.ב.
מקווה שהקשיים, מכאובים והדרך הקשה שאני חווה , במיוחד לאחרונה, היא לא סימן לבאות אלא הכנה אישית ונפשית. אחלו לי בהצלחה